אל תמחזר פסולת אלקטרונית בחיפזון, תפעיל אמצעי זהירות.

מאת ג'י. ג'פרי מקדונלד, בלעדי ל USA TODAY.

צרכנים לא מעוניינים להשאר עם מכשירים סלולארים ישנים, טלויזיות ומחשבים נוהרים לאזורי מיחזור פסולת אלקטרונית, אשר צצו ביותר מ1000 אזורים שונים במשך 4 השנים האחרונות.

אבל שלא יעבדו עליך, תפעיל אמצעי זהירות. מוצרים שנאספים במרכזי איסוף לפסולת אלקטרונית נשלחים לפעמים לאזורי מיחזור במדינות מסוימות, בהם רעלים נשפכים למקורות המים, והאויר והריאות של הפועלים המקומים ניזוקים עקב שאיפת חומרים מסוכנים עבור מעט דולרים ליום עבודה.

"כאשר אף אחד לא משלם לקחת את המוצרים, בעיקר כאשר הם מקבלים הרבה טלויזיות, הם מעדיפים ליצא את המוצרים כי זה כלכלי יותר עבורם", כך אומרת ברברה קייל, הרכזת הלאומית למוצרי אלקטרוניקה חוזרים, קבוצת אינטרס מסן פרנסיסקו.

פסולת אלקטרונית, מצטברת יותר מתמיד, לפי המשרד לאיכות הסביבה. בשנת 2005 נזרקו בארה"ב 47 מיליון מחשבים, עליה משמעותית מאשר 20 מיליון בשנת 1998. וכאשר נביט במכלול הפסולת האלקטרונית, ארה"ב משליכה בין 300 ל400 מיליון פריטי אלקטרוניקה בשנה, ע"פ הערכות של המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי וארגון מוצרי האלקטרוניקה החוזרת.

שיעור הפסולת האלקטרונית הנזרקת צפוי להמשיך במגמת העליה בשנים הקרובות בכתוצאה מהתקדמות בתכנולוגיה בתחום הטלויזיות הדיגיטליות. פחות מ20% מכל הפסולת האלקטרונית נשלח למיחזור, ע"פ נתונים מאת המשרד לאיכות הסביבה. השאר נשלח להטמנה. 

עדין, שיעור המיחזור עולה. אזורי איסוף, בעיקר לאיסוף עופרת, כספית ועוד פסולת אלקטרונית רעילה, משכו אליהם המון אנשים שבאו לאזורי האיסוף בשנה שעברה. בסתיו האחרון, ארגוני האיסוף במדינת מינסוטה שבארה"ב ציפו למלא 34 משאיות בפסולת אלקטרונית, אבל מילאו לבסוף 85.

במרץ, ערימות של פסולת אלקטרונית נשארה במגרש החניה של אוניברסיטת סיאטל פסיפיק למשך מספר רב של ימים בזמן שהארגונים נאבקו כיצד להתמודד עם הכמות הלא צפויה של הפסולת האלקטרונית. באפריל, פקקי תנועה ארוכים בוושינגטון די.סי עקב 4000 אנשים שחיכו בתור להשלכת פסולת אלקטרונית במרכז איסוף אזורי.

כאשר חברות מיחזור מסלקות את הפסולת האלקטרונית, הרבה דברים יכולים להגרם מכך בהמשך, ע"פ דבריו של ברוס פרקר, ראש הארגון האמריקאי לניהול פסולת. (NSWMA), ארגון מסחרי שכולל בתוכו ממחזרים אלקטרונים. חברות מיחזור אוספות זכוכית, מתכות ופלסטיק, לוקחות את החומרים השימושים ביותר ודואגים שימצאו את דרכם כחלק ממוצרים חדשים. אחרים מביאים את האוסף שלהם למתווכים, ששולחים את החומרים למקומות בהם פועלים משתכרים במשכורות זעומות עבור עבודה על כמויות אדירות של מתכות וחומרים אחרים.

הטיפול הזה בפסולת האלקטרונית אפשרי כיוון שחברות מיחזור לא חייבות להיות מוסמכות. חוקי ארה"ב (בניגוד לחוקים האירופאים) מאשרים את היצוא של פסולת אלקטרונית למדינות מתפתחות.

באותו זמן, אזורי מיחזור, בעיקר בסין, משגשגים. חודש שעבר, "צרכנים בינלאומים", קבוצת אינטרס מלונדון,מדווחת שגאנה וניגריה מקבלות אליה מאות טונות של פסולת אלקטרונית ממדינות מתקדמות בכל חודש. ע"פ "באזל רשתות תקשורת", עמותה שהוקמה בסיאטל. רוב הפסולת האלקטרונית המיוצרת בארה"ב מוצאת את דרכה הסופית בפאקיסטן או בהודו, במקומות בהם ילדים מבצעים את המיון של לוחות האלקטרוניקה הרעילות בשכונות המגורים.

הסיבה המניעה את הצרכנים להשליך את הפסולת האלקטרונית שלהם למרכזי האיסוף המתאימים הוא הצורך להסיר עצמם מאחריות כלפי המוצרים האלה ולדעת שהם נמצאים במקום המיועד להם.

"לפעמים אירועי איסוף פסולת אלקטרונית נעשים עבור גיוס כספים או עבור פרסום עמותות, שזה מצוין, אבל אנשים באמת צריכים לשאול לאן המוצרים מגיעים בסופו של דבר" אומרת אליזבת גרוסמן, כתבה את "זבל ההי-טק:מכשירים דיגיטלים, רעלים מוחבאים ובריאות האדם".

להיות אחראי על השלכת פסולת אלקטרונית זה לא פשוט כמו להבטיח שחברת המיחזור לא מייצאת כל דבר, ע"פ קים הולמס, עורך ראשי במגזין E-Scrap News, מגזין לחברות מיחזור אלקטרוניקה.

לדוגמא, טיפול בסוגים מסוימים של פלסטיק דורש שעות עבודה רבות, לכן במקום לעבוד על המוצר בארה"ב, ששכר היסוד הינו גבוה בהרבה מהשכר שניתן בסין. "אם שוק המסחר הזה לא היה קים בסין, כל הפלסטיק היה נשלח להטמנה", אומר הולמס.

כמו כן, המשרד לאיכות הסביבה תומך בפעילים המתנגדים להטמנת פסולת מעצם דאגתם למי התהום. "אנחנו מאמינים שפסולת אלקטרונית, גם אלו הנכללים כפסולת אלקטרונית ביתית, מושלכת באזורי פסולת רגילה באזורים עירונים קיימת פגיעה בבריאות האדם והסביבה, אך אם יש טיפול מיוחד בפסולת זו אפשר להגן בפני הפגיעות האלו". כך אומרת דוברת המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי, רוקסן סמית'.

ראש הארגון הפסולת האלקטרונית החוזרת, קייל, אומרת שלא כל אזורי הטמנת הפסולת הם מודרנים ומנוהלים כהלכה, כמו כן, נשמעים קריאות לעידוד תוכניות להפסקת הטמנת פסולת. עשרה מדינות ומדינת ניו יורק לקחו צעדים כדי להחרים את הטמנת הפסולת האלקטרונית.

חברת בסט ביי פתחה בתוכנית מיחזור לפני חודש, ב3 אזורים עירוניים. בתוכנית זו חברת Dell  וSony קיבלו חזרה את המחשבים והטלויזיות שלהם ללא תשלום. כאשר יצרנים מעורבים באירועים כאלה, אומרת גרוסמן, המיחזור נעשה בדרך כלל בסטנדרטים גבוהים כדי להגן על שם החברה.

כאשר יצרנים לא מעניקים חסות לאירוע, הולמס ממליץ לשאול את מארגני האירוע אם חברת המיחזור מפרידה בין סוגי הפסולת ואם יש לה תעודות מורשות.

 

המשרד לאיכות הסביבה מפתח סדרה של תעודות התקנים עבור ממחזרי אלקטרוניקה. באותו זמן, צרכנים שמחפשים שקט מהפסולת יצטרכו לעשות את שיעורי הבית שלהם.

כמה מהווה הפסולת האלקטרונית מכלל הפסולת?

פסולת אלקטרונית ביתית מהווה פחות מכשני אחוזים מכלל הפסולת העירונית המוצקת. בשנת 2005, נזרקו טלויזיות, מחשבים, ציוד היקפי (כגון מדפסות, סורקים, פקסים), עכברים, מקלדות ומכשירים סלולארים במשקל כללי של 2 מיליון טון. מתוכם, כ80-85% (1.5 עד 1.9 מיליון טון) נשלח בעיקר להטמנה.

נותנים לך את כל התשובות לשאלותיך בשיחת טלפון אחת...

אנו מטפלים בכל לוחות האלקטרוניקה – מתחילתו של תהליך ייצור המוצר ועד מותו- /אנו משתמשים גם בסינון חומרים ע"י נוזלים. אך הדבר החשוב ביותר עבורנו, הוא שאנחנו מקשבים לצרכים שלך, ובאמצעות תוכנת הנהלה מתקדמת אנו עושים את מירב המאמצים לענות לך בהקדם.

רשימת אפשרויות חלקית הכוללת:

תוכנית לפיתוח סביבתי (למידע נוסף ניתן לפנות לנציג שלנו מבטיחות ואיכות הסביבה)

השמדת המוצר (לשקט הנפשי שלך)

זיקוק מתכות אל-חלד

ניקוי כוננים קשיחים בהתאם לתקנים של הממשלה

תיקון רכיבים שימושיים כמו מעגלים סגורים, כוננים קשיחים וכוננים.

מחזור של:

·         שאריות ייצור

·         סלילים פרומים

·         שבבי אלקטרוניקה

·         ברזל

·         דמוי ברזל

·         תוכנה\חומרה

·         פלסטיק

·         סוללות

·         קרטונים

·         חומרים מווסתים

·         פסולת מותכת

מה הם המרכיבים המסוכנים במוצרי האלקטרוניקה?

עופרת, כספית, קדמיום וחומרים המצמצמים את מהירות התגובה הכימית הם מרכיבים נפוצים ברכיבי האלקטרוניקה. יסודות אלו משמשים כגורם חשוב בפעולת המוצר, אבל יכולים לגרום לבעיות במידה והמוצרים לא מטופלים היטב לאחר שהתקלקלו.

עופרת נמצאת במסך הטלויזיה ובמסכי CRT של מחשב וכמו כן גם במתכות מולחמות ובחיבורים אלקטרונים. מסכי CRT ישנים המכילים בתוכם 1.8 קילוגרם עופרת (ישנם דגמים המכילים 3.1 קילוגרם), ומסכי CRT חדשים מכילים קילוגרם עופרת.

כספית נמצאת בכמויות קטנות בנורות שנמצאות במסכי מחשב ובמחשבים ניידים.

חומרים המצמצמים את מהירות התגובה הכימית נמצאים לרוב באריזות פלסטיק ובכבלים למניעת התלקחות.

קדמיום נמצא בעיקר בסוללות ניקל נטענות בשביל מחשבים ומכשירים ניידים.